חדר ניתוח כמרחב לבניית מערכות יחסים אפקטיביות

אימי, ז"ל, הייתה אחות ראשית בחדר ניתוח בבי"ח יולדות בתל אביב ובסך הכל הייתה אחות כ 45 שנה! (אימל'ה!)

 

אולם אף פעם היא לא שיתפה אותנו במה שבאמת מתנהל שם בחדרים האטומים והממוזגים, עד כדי קיפאון, ומוארים במנורות מיוחדות עם מיטות אלומיניום מתכווננות, סדינים ירוקים והמון מכשירים מצפצפים.

 

כשהוזמנתי להעביר סדנה על

"חדר ניתוח כמרחב שבו מתנהלות מערכות יחסים מורכבות",

צללתי לנושא וגיליתי עולם ומלואו, מורכב מאינספור פרטים, שכל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו.

 

אחיות חדר ניתוח מגדירות את המרחב כאזור מלחמה.

אני יודע שבימים קשים אלו המילים "אזור מלחמה", מתקשר אצלנו למשהו אחר לחלוטין, אולם באזרחות, חדר ניתוח, בניתוחים מסוימים, הוא אזור מלחמה – מלחמה על החיים! כפשוטו.

 

לא מדובר על ניתוח תוספתן רגיל או ניתוח קוסמטי זה או אחר.

מדובר על ניתוח מציל חיים שהחולה /הפצוע שוכבים על השולחן חסרי אונים וחייהם מופקדים בידיהם של כל צוות חדר הניתוח.

 

אין שום הגדרה אחרת לסיטואציה.

ממה מורכב במציאות מצב חרום? (בשפת האימון שלי)

הוא מורכב מ:

 

רק לסבר את האוזן, אז בכל ניתוח יש כ- 12 שותפים בו זמנית לפעילות הכוללת שמתרחשת על שולחן הניתוחים שזה אומר אינספור מערכות יחסים שמתנהלות בו זמנית…

 

היררכיה ברורה בין כל הנוכחים:

מי מחליט ועל מה?

מי קובע?

מי מוביל?

 

כל אחד יודע בוודאות מה תפקידו המדוייק והברור.

אין סטיות, התלבטויות או מחלוקות על ההיררכיה.

 

ובכל זאת המתח והסיטואציה מייצרים מרחב שדומה לשדה קרב.

אולם כאן הקרב נמדד בשניות ובדקות על חייו של המנותח…

זה דורש המון מהשותפים במרחב!

 

הדרישה הכי הכי חזקה היא הוויתור וההתגברות על הצרכים האישיים הפיזיולוגיים הרגעיים שאנחנו כל כך רגילים אליהם מחוץ למרחב חדר הניתוח:

צרכים פיזיים: רעב, צמא, סיגריה, טלפון מאמא או מבן הזוג או הילד, פייסבוק אינסטגרם , וואטסאפ

הדרישה המתלווה הינה הצרכים מנטליים :

רגע לנשום אויר…על כל המשתמע מכך…מנוחה, ניתוק…

עם כל זה צריכים להתמודד.

הכלים הם מגוונים וייחודיים וניתן להתאמן עליהם על מנת לשפר תפוקות ויותר מכך את איכות החיים בזמן הניתוח שבשביל האחיות זוהי העבודה שלהן.

 

אני תרמתי רק את יכולת ההתמודדות והאימון של הפן המנטאלי.